Le texte Le vocabulaire Les révisions
Yevamoth
Daf 23a
וְאֵימָא: פְּרָט לְחַיָּיבֵי לָאוִין! אָמַר רַב פָּפָּא: חַיָּיבֵי לָאוִין תָּפְשִׂי בְּהוּ קִדּוּשִׁין,
Traduction
The Gemara raises a challenge: And say that the verse: ''The daughter of your father’s wife'' comes to exclude women who were forbidden, as they are liable for violating prohibitions but were nevertheless married to his father, such as a mamzeret. If so, his sister from such a union would not be considered his sister. Rav Pappa said: Betrothal comes into effect with women who are forbidden, and one would be liable for violating prohibitions despite the fact that union with them is forbidden, and so she is called the wife of your father.
Rachi non traduit
פרט לחייבי לאוין. אם נשא אביו ממזרת והוליד בת לאו אחותו היא ואימא דלא תפסי בהו קדושי:
דִּכְתִיב: ''כִּי תִהְיֶיןָ לְאִישׁ שְׁתֵּי נָשִׁים הָאַחַת אֲהוּבָה וְהָאַחַת שְׂנוּאָה'', וְכִי יֵשׁ אֲהוּבָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם וְיֵשׁ שְׂנוּאָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם? אֶלָּא: ''אֲהוּבָה'' — אֲהוּבָה בְּנִישּׂוּאֶיהָ, ''שְׂנוּאָה'' — שְׂנוּאָה בְּנִישּׂוּאֶיהָ, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ''כִּי תִּהְיֶיןָ''.
Traduction
This is derived from the verse in which it is written: ''If a man has two wives, the one beloved, and the other hated'' (Deuteronomy 21:15). Is there one who is loved by the Omnipresent and one who is hated by the Omnipresent? Rather, ''beloved'' means her marriage is beloved, as it was permitted for her to be married, in accordance with halakha, and ''hated'' means her marriage is hated because it was not permitted for her to be married, according to halakha. And the Merciful One states: ''If a man has two wives,'' meaning that both are considered to be married.
Rachi non traduit
יש אהובה לפני המקום. צורך היה לו להזכיר שאם זה היה אוהב את זו ושונא את זו אין הבכורה משתנה בכך פשיטא שאם זה שונאה אין המקום שונאה:
שנואה בנישואיה. בעבירה:
כי תהיינה. דאית בהו הויה:
Tossefoth non traduit
וכי יש אהובה לפני המקום. דפשיטא דבשביל אהבת ושנאת הבעל לא יפקיע המקום זכות בנה ואם תאמר ונימא שנואה היינו רשעה דהיא שנואה לפני המקום וי''ל דמשמע ליה אהובה ושנואה בנישואיה ואם ברשעה מדבר בלא נישואיה נמי יש לשנאותה:
וְאֵימָא: פְּרָט לְחַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת! אָמַר רָבָא, אָמַר קְרָא: ''עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ'', בֵּין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְאָבִיךָ קַיֵּים, בֵּין שֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְאָבִיךָ הוֹצֵא, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ''אֲחוֹתְךָ הִיא''.
Traduction
The Gemara asks: Say that this verse comes to exclude a union between one’s father and a woman that is forbidden to him as they are liable to receive karet, and that since betrothal does not come into effect with her there is no marriage bond. Perhaps a sister born of such a woman would not be prohibited as the daughter of one’s father’s wife. Rava said that the verse states: ''The nakedness of your sister, the daughter of your father, or the daughter of your mother, whether born at home or born outside'' (Leviticus 18:9). This includes all daughters, whether from a woman for whom the Sages tell your father: Maintain her within your home, or whether the Sages tell your father she is a woman who is forbidden to him and therefore: Send her out of your home. And the Merciful One states that nevertheless: ''She is your sister.'' Even the daughter of a woman who was forbidden to your father such that both parties are liable to receive karet is called your sister.
Rachi non traduit
ואימא. דהאי בת אשת אביו פרט לאחותו מחייבי כריתות דאין אישות בה לאביך דהא לא תפסי בהו קדושין דילפינן מאחות אשה שהיא בכרת וכתיב בה לא תקח אין לך בה לקוחין בפ' האומר לחברו בקדושין (דף סז:):
אֵימָא: בֵּין שֶׁאוֹמֵר לוֹ אָבִיךָ קַיֵּים, בֵּין שֶׁאוֹמֵר לוֹ אָבִיךָ הוֹצֵא, וְאָמַר רַחֲמָנָא: ''אֲחוֹתְךָ הִיא'', לְרַבּוֹת אֲחוֹתוֹ מִשִּׁפְחָה וְגוֹיָה! אָמַר קְרָא: ''בַּת אֵשֶׁת אָבִיךָ'' — מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִישׁוּת לְאָבִיךָ בָּהּ, פְּרָט לַאֲחוֹתוֹ מִשִּׁפְחָה וְגוֹיָה.
Traduction
The Gemara asks: Say that whether the Sages say to your father: Maintain her, or whether they say to your father: Send her out, and the Merciful One states that ''she is your sister,'' this comes to include the additional cases of his sister from a Canaanite maidservant or a gentile woman. The Gemara rejects this: The verse states: ''The daughter of your father’s wife,'' and this means whoever can enter a marriage bond with your father. This excludes his sister from a Canaanite maidservant or gentile woman, with whom no marital bond is possible.
וּמָה רָאִיתָ? מִסְתַּבְּרָא חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹת, שֶׁכֵּן תָּפְסִי בָּהֶן קִדּוּשִׁין לְעָלְמָא.
Traduction
The Gemara asks: Since the verse rendering his sister forbidden both includes and excludes cases, what did you see as a reason to include a daughter from a woman who is forbidden and both parties are liable to receive karet, and to exclude the daughter of a Canaanite maidservant or gentile woman? The Gemara answers: It stands to reason that those relationships that are forbidden because they render both parties liable to receive karet should be included, since in general betrothal can come into effect with them. This is because although this woman is forbidden to his father, she is nevertheless permitted to other men.
אַדְּרַבָּה: שִׁפְחָה וְגוֹיָה הֲוָה לֵיהּ לְרַבּוֹת, דְּאִי מִגַּיְּירָה לְדִידֵיהּ נָמֵי, תָּפְסִי בַּהּ קִדּוּשִׁין! לְכִי מִגַּיְּירָה — גּוּפָא אַחֲרִינָא הִיא.
Traduction
The Gemara rejects this: On the contrary, it should include a Canaanite maidservant or a gentile woman, as, if she converts, betrothal can come into effect with the father himself. The Gemara answers: When she converts, she is considered like a different body, i.e., a new person, but when she was a gentile there was no possibility of marital relations with her. Therefore, the verse excludes her.
וְרַבָּנַן, לְמַעוֹטֵי שִׁפְחָה וְגוֹיָה מְנָא לְהוּ? נָפְקָא לְהוּ מֵ''הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדוֹנֶיהָ''.
Traduction
The Gemara asks: And with regard to the Rabbis, who infer a different matter from the verse ''your father’s wife’s nakedness,'' from where do they derive the halakha to exclude one’s sister from a Canaanite maidservant or gentile woman? The Gemara answers: They derive it from that which was said with regard to a Canaanite maidservant who was married to a Hebrew slave: ''The wife and her children shall be her master’s'' (Exodus 21:4). From here they learn that the lineage of the maidservant’s children is connected only to their mother and not at all connected to their Jewish father.
וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה? חַד בְּשִׁפְחָה, וְחַד בְּגוֹיָה. וּצְרִיכִי, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן שִׁפְחָה: מִשּׁוּם דְּאֵין לָהּ חַיִיס, אֲבָל גּוֹיָה דְּאִית לַהּ חַיִיס — אֵימָא לָא.
Traduction
The Gemara asks: And why does Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, not learn this from here? The Gemara responds: One verse was necessary to teach the case of a Canaanite maidservant, and one verse was necessary to teach the case of a gentile woman. And both verses are necessary, as, if the Torah taught us only about a Canaanite maidservant, one could say she is excluded only because she does not have a pedigree, since the Torah ascribes no family relationships to maidservants, but with regard to a gentile woman who does have a pedigree, say no. It was therefore necessary to say that one’s daughter by a gentile woman does not have the legal status of a daughter.
Rachi non traduit
שפחה אין לה חייס. אין לה יחס דכתיב עם החמור (בראשית כ''ב:ה') ועובדת כוכבים מתייחסת על שם אביה דכתיב בלאדן בן בלאדן (מלכים ב כ':י''ב) הדרימן בן טברימון (מלכים א טו):
Tossefoth non traduit
ורבי יוסי ברבי יהודה חד בשפחה וחד בעובדת כוכבים. וא''ת ולמה לי קרא דהאשה וילדיה דמבת אשת אביך נפקי תרוייהו דאין אישות לאביך בה וי''ל דהוה מוקמינן קרא בדמסתברא טפי ואידך הוה מרבינן ממולדת חוץ בין שאומרים לאביך הוצא כי היכי דמרבינן מיניה חייבי כריתות:
וְאִי אַשְׁמְעִינַן גּוֹיָה — מִשּׁוּם דְּלָא שָׁיְיכָא בְּמִצְוֹת. אֲבָל שִׁפְחָה, דְּשָׁיְיכָא בְּמִצְוֹת — אֵימָא לָא, צְרִיכָא.
Traduction
Conversely, if it would teach us only the case of a gentile woman, one might say that this is because she does not have any connection with the mitzvot and therefore her children are in no way Jewish. But since a Canaanite maidservant has a connection with the mitzvot, as she is obligated to observe the prohibitions in the same way as a Jewish woman, say no, i.e., her children should be considered children of their Jewish father. Therefore, this additional proof is necessary.
Rachi non traduit
שפחה שייכא במצות. כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה דגמר לה לה מאשה (חגיגה דף ד.):
Tossefoth non traduit
ואי אשמועינן עובדת כוכבים משום דלא שייכא במצות. לא הוה צריך להך צריכותא דעובדת כוכבים לא מפרש בהדיא בקרא ובטעמא קמא סגי דאי לאו אלא חד קרא הוה מוקמינן בשפחה משום דאין לה חיים וא''ת השתא דאיכא טעמא בעובדת כוכבי' ואיכא טעמא בשפחה למה לי קרא דהאשה וילדיה דמבת אשת אביך ממעטי תרווייהו דהי מינייהו מפקת וי''ל דה''א טעמא דלא שייך במצות עדיף והוה מוקמינן לה בעובדת כוכבים ואע''ג דטעמא דעובדת כוכבי' לא הוה אתא משפחה כיון דאיכא בשפחה טעם כל דהו דלא הוי בעובדת כוכבים:
וְרַבָּנַן, אַשְׁכְּחַן שִׁפְחָה, גּוֹיָה מְנָא לְהוּ? וְכִי תֵּימָא: נֵילַף מִשִּׁפְחָה — הָנְהוּ מִצְרָךְ צְרִיכִי!
Traduction
The Gemara asks: And according to the opinion of the Rabbis, we found a source that the children of a Canaanite maidservant are not considered the children of their Jewish father, but from where do we derive that children born to a Jewish father by a gentile woman are not considered his children? And if you say: Let us derive it from the case of the Canaanite maidservant, it has already been shown that these are both necessary, and one cannot be derived from the other.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי, אָמַר קְרָא: ''כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי'', בִּנְךָ מִיִּשְׂרְאֵלִית קָרוּי בִּנְךָ, וְאֵין בִּנְךָ הַבָּא מִן הַגּוֹיָה קָרוּי בִּנְךָ, אֶלָּא בְּנָהּ.
Traduction
The Gemara answers: Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yoḥai: The verse states: ''Neither shall you make marriages with them: Your daughter you shall not give unto his son, nor his daughter shall you take unto your son, for he will turn away your son from following Me'' (Deuteronomy 7:3–4). This teaches that your son born from a Jewish woman is called your son, but your son born from a gentile woman is not called your son, but her son. The verse teaches that since the son of a gentile woman is her son alone, he is not considered related at all to his Jewish father.
Rachi non traduit
כי יסיר את בנך. מדלא כתיב כי תסיר ש''מ הכי קאמר בתך לא תתן לבנו כי יסיר בעל בתך את בנך שתלד לו בתך מאחרי אבל אבתו לא תקח לבנך לא קמהדר ולא קרינן ביה כי תסיר בת העובד כוכבים את בנך שתלד מאחרי. אלמא בנך מן העובד כוכבים שילדה לו בתך קרוי בנך ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך:
אָמַר רָבִינָא, שְׁמַע מִינַּהּ: בֶּן בִּתְּךָ הַבָּא מִן הַגּוֹי קָרוּי בִּנְךָ. לֵימָא קָסָבַר רָבִינָא גּוֹי וְעֶבֶד הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל הַוָּלָד כָּשֵׁר? נְהִי דְּמַמְזֵר לָא הָוֵי — כָּשֵׁר נָמֵי לָא הָוֵי, יִשְׂרָאֵל פָּסוּל מִיקְּרֵי.
Traduction
Ravina said: Conclude from here that the son of your daughter by a gentile father is nevertheless called your son, i.e., grandson. The Gemara asks: Shall we say that Ravina holds that if a gentile or slave engaged in intercourse with a Jewish woman, the offspring is of unflawed lineage? The Gemara answers: There is no conclusive proof from here, because granted, she is not a mamzer, but nevertheless she is still not of unflawed lineage; rather, she is called a Jew who is unfit to marry into the priesthood.
Rachi non traduit
ש''מ. מדכתיב כי יסיר את בנך ומוקמינן ליה בבן שתלד בתך לעובד כוכבים אלמא בן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי נמי בנך:
לימא קסבר רבינא וכו' הולד כשר. ולקמן פליגי בה בהחולץ (דף מה.) (ול''נ דהולד ממזר גרסי' דלא הוי כגר שנתגייר אלא צד ישראלית יש בו ושייך ביה ממזרות):
Tossefoth non traduit
קסבר רבינא עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר. כן גיר' הקונטרס וכן כתוב ברוב ספרים כאן אבל בקדושין בסוף פרק האומר (דף סח:
ושם) ברוב ספרים כתוב הולד ממזר וכן גורס התם וכן נראה עיקר לר''י דכיון דבתר ישראלית שדינן ליה הוה טפי ממזר ממאי דהוה שדינן בתר עובד כוכבים דאין ממזרות לעובד כוכבים וכן משמע לעיל דקא''ר יוחנן בספ''ק (דף יז. ושם) וכולן לפסול והדר קאמר כי אמריתה קמיה דשמואל אמר אין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך אלא בנה ואין חוששין לקדושיו דעובד כוכבים הוא ולא ממזר והא דאמרינן בפרק יש בכור (בכורות דף מז. ושם) גבי לויה שנתעברה מן העובד כוכבים בנה פטור מה' סלעים לא תימא למ''ד אין מזהמין את הולד אלא אפילו למ''ד מזהמין לוי פסול איקרי אומר ר''י דמ''ד אין מזהמין היינו מ''ד הולד ממזר דלאו בתר עובד כוכבים שדינן ליה ולשון מזהמין על שם עובדי כוכבים שהן מזוהמין ובקונטרס לא פירש שם כן:
הַאי בְּשִׁבְעָה גּוֹיִם כְּתִיב? ''כִּי יָסִיר'' — לְרַבּוֹת כָּל הַמְּסִירִים.
Traduction
The Gemara asks with regard to Rabbi Shimon’s reasoning: Was this verse not written in relation to the seven nations who inhabited the land of Canaan when Joshua entered Eretz Yisrael but not with regard to other nations? The Gemara responds that the words ''He will turn away'' comes to include all those who would turn one’s grandson away from God, i.e., any gentile.
Rachi non traduit
בשבעה אומות כתיב. ושאר עובדות כוכבים מנלן דולדה כמוה:
Tossefoth non traduit
ההוא בשבעה אומות כתיב. ואע''ג דלא תחנם דכתיב נמי התם מוקמינן בפרק קמא דמסכת ע''ז ' (דף כ.) בכל אומות עובדי עבודת כוכבים הכא לא מוקמינן ליה בז' אומות אלא משום דכי יסיר משמע שבעה אומות דמסירין טפי ואי לאו כי יסיר הוה מוקמינן ליה נמי בכל אומות עובדי עבודת כוכבים לרבנן ולר''ש דדריש טעמא דקרא אי לאו כי יסיר הוה דרשי' דטעמא דקרא משום הסרה והוה מוקי ליה דוקא בז' אומות דמסירין טפי וא''ת דלא תתחתן בם דכתיב נמי התם מוקמינן דוקא בז' אומות אע''ג דאין שייך שם הסרה דבגירותן איירי כדאמר בהערל (לקמן יבמות דף עו. ושם) וי''ל דעל כרחך אי אפשר לאוקומי בכל אומות דמדאסר גר עמוני ומואבי מצרי ואדומי מכלל דשאר גרים שרי בישראל ואם תאמר והיכי כרת ברית שלמה עם חירם מלך צור דכתיב ויכרתו ברית שניהם (מלכים א ה':

כ''ו) והכתיב לא תכרות להם ברית ולא תחנם (דברים ז':ב') ובכל האומות עובדי עבודת כוכבים איירי כמו ולא תחנם וי''ל דשמא לא אסר אלא כריתת ברית לשם עבודת כוכבים כדכתיב באידך קרא לא תכרות להם ולאלהיהם ברית (שמות כ''ג:ל''ב) או שמא חירם מלך צור גר תושב היה ועוד נ''ל דלא מיתסר כריתת ברית אלא דוקא בשבעה אומות מדכתיב גבי גבעונים (יהושע ט':ז') אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית משמע דבשאר אומות שרי ואע''ג דלא תחנם איירי בכל אומות עובדי עבודת כוכבים כריתת ברית שאני דמוכח עניינא דאיירי דוקא בשבעה אומות כמו לא תחיה כל נשמה דדוקא ז' האומות היו מצווים להחרים דכתיב שבעה גוים רבים ועצומים וכו' החרם תחרים (דברים ז':א') וצוה הכתוב שלא לכרות להם ברית שלום שלא להכותם כדי לכבוש ארץ ישראל:
הָנִיחָא לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּדָרֵישׁ טַעְמָא דִּקְרָא, אֶלָּא לְרַבָּנַן מְנָא לְהוּ? מַאן תַּנָּא דִּפְלִיג עֲלֵיהּ דְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה — רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא.
Traduction
The Gemara asks: This works out well for Rabbi Shimon, who interprets the rationale behind the mitzva in the verse and draws halakhic conclusions based on that interpretation. Although the verse is stated with regard to the seven nations, the reason for the verse applies to all other gentile nations. However, according to the opinion of the Rabbis, who do not draw inferences from the rationale of the verse to apply this ruling to all other nations, from where do they derive this halakha? The Gemara answers: Who is the tanna who disagrees with Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda? It is Rabbi Shimon, who applies the rationale of the verse to all other nations.
Rachi non traduit
לרבי שמעון דדריש טעמא דקרא. בפרק המקבל בבבא מציעא (דף קטו.) אלמנה עניה אין ממשכנין אותה אבל עשירה ממשכנין שאין אתה חייב להחזיר לה ואין אתה משיאה שם רע בשכנותיה אלמא דריש טעמא דלא תחבול בגד אלמנה משום שם רע ומוציא עשירה מן הכלל. והכא נמי לדידיה ניחא דאי נמי לא מפרש קרא טעמא הוה דריש טעמא דחיתון משום כי יסיר את בנך ולא איצטריך קרא לפרושי טעמא ואייתר קרא כי יסיר לרבות שאר מסירין:
אלא לרבנן. איצטריך קרא לפרושי טעמא בז' אומות גופייהו ולמעוטי שאר אומות דאינן אדוקין בעבודת כוכבים כמותן כדקיימא לן (חולין דף יג:) עובדי כוכבי' שבחו''ל לאו עובדי עבודת כוכבי' הן אלא מנהג אבותיהן בידיהן ולא אייתר ליה רבויא ושאר אומות מנלן. ודכוותיה אמרינן בסנהדרין (דף כא.) גבי לא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו דלר''ש הוי לא יסור לרבויא דבלאו פירושא דקרא הוה דרשינן ביה טעמא ולרבנן דלא דרשי טעמא דקרא בעלמא הכא קרא פירש טעמא:
Tossefoth non traduit
מאן תנא דפליג עליה דרבי יוסי בר' יהודה ר''ש היא. בסוף פ' האומר (קדושין סח:
ושם) איתא הך סוגיא ומשני בענין אחר דאמר קרא כי תהיינה וילדו לו כל היכא דקרינן ביה כי תהיינה קרינן ביה וילדו לו וכל היכא דלא קרינן ביה כי תהיינה לא קרינן ביה וילדו לו וקאמר נמי בתר הכי אם כן האשה וילדיה למה לי ומוקי לה לדרשא אחריתי ולא קאמר חד בשפחה וחד בעובדת כוכבים וצריכי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source